יש משהו בתפילה שמצריך שינוי. שחרור. גמישות. 

אנחנו באיזה שהוא מקום רוצים שהעולם יתגמש עבורנו. שה' יתגמש עבורנו. שהטבע יתגמש עבורנו.

המינימום לצפות מאיתנו הוא שנהיה גם אנחנו קצת גמישים. שנצא מהתבנית שלנו. 

שמשהו במחשבה ובאחיזת המציאות שלנו יטשטש. 

זה אפשרי לפחות במידה מסוימת. אבל זה מצריך קצת תרגול והתכוונות. 

הדבר הראשון הוא להכיר את מצב הנפש שלנו כאשר היא במודעות מלאה ובשליטה. זה כמו המצב שבו אנחנו יודעים איפה מונח כל דבר. איך מתכננים משהו. זהו חלק משימתי במוח. 

אבל המוח שלנו והמפגש עם המציאות יכול לעבור בצורה יזומה למצב שבין מציאות לחלום. שבין עירנות לשינה. שבין הבנה לטשטוש. 

זה משהו כמו הרגעים האלה בנהיגה בשעת לילה מאוחרת...

אז מה עושים? 

נשימות והרפייה.

ולעזוב את השליטה. 

אפשר לעצום עיניים למשך פרק זמן לא קבוע מראש ולהתחיל להניח למה שאני מחזיק בו. איפה אני. מה אני אמור לעשות. מה אני יודע פה על העניינים. 

ולנשום. 

ועוד פעם לנשום. 

לתת לנשימה לקחת אותי אל תוך הערפל כי שמה האלוקים. 

לילה טוב. 

 

תפילה - הדרכה בסיסית