מתיישב לתפילה ומתחיל.
הי. הי. חכה רגע. יש עוד משהו. צריך עוד לפתוח איזה סתימה לפני. סתימה בצינורות. בצינורות של השפע.
כי בלי לשים לב בכלל, אנחנו חסומים מראש. כבר ברור לנו בדיוק מה לא יקרה פה. נבואה כבר לא תהיה. מפגש עצום לא סביר. לב מתרגש אולי בפוקס. בקיצור, סביר שרשימת 'מה בטח לא יקרה פה' ארוכה יותר מאשר 'מה שבטח כן יקרה פה'.
אבל אפשר לעשות עם זה משהו.
כמו תמיד. קודם כל לראות את זה.
אחר כך לבדוק אם מוכנים לשחרר את החסימות האלו. לאפשר לציפיות חדשות -ישנות להתרקם. להפתח.
לתת לשדה של הבקשה להתעורר.
להסכים לאפשרות להתנקות מלבנים וגרוטאות.
זה די נעים.
מה יקרה מזה? עוד לא יודעים...