יכול להיות שכדאי לחשוב על סרגל מאמצים לתפילה.

כי התפילה כמו שאנחנו מכירים אותה כיום היא עסק למתקדמים.

תפילה היא מהלך של הלב אבל שרירי הלב של רובנו די מנוונים. 

תפילה היא מהלך אמוני. היא תנועה שמצריכה הרבה מיומנות במרחב של האמונה. אבל שרירי האמונה של רובנו די מנוונים. 

בדרך כלל מצב הידיעות השכליות שלנו משיג בהרבה את מצב הבריאות האמונית, את מצב היכולת היצירתית ואת המיומנות שיש לנו בתחום התפילה. 

בקיצור זה קשה. 

מי בכלל למד באמת תפילה? לא מה אני אמור לעשות אלא איך אני אמור לעשות את זה. זו מיומנות די מוזנחת. 

אז כשאתה ניגש לסידור התפילה אתה ניגש למשהו ששייך לחגורה שחורה כשאתה בעצם בקושי נכנסת לחוג הקרטה. הפער הזה מטריד. 

אני נדרש לכוון בקורבנות, פסוקי תהלים, לייחד את ה' בקריאת שמע, להמשיך שפע בתפילת שמונה עשרה ועוד. 

כאשר נכנסים לתפילה עם כוונת הלב בסיסית לפחות - מגלים שאנחנו בקושי יודעים מאיפה להתחיל.

קודם כל צריך להבין שהפער הזה קיים.

ובאמת זה בסדר גמור שיש פער. אנחנו תמיד נדרשים לצעד קטנטן קדימה ביחס למקום שבו אנחנו נמצאים.  

אבל רק לתת קודם כל תחושת לגיטימציה לזה שאנחנו מול מפגש לא פשוט ולא לצפות מעצמנו להצליח מיד בהכל.

ברגע שנבין שאנחנו ניגשים למקום שבו איננו מיומנים נוכל להעמיד ציפיות ריאליות ואז גם לראות תוצאות. 

אז מתחילים - התפילה שלי יכולה באמת להיראות רק בהתאם למצב האמונה שלי כרגע. 

תפילה היא תלוית אמונה. 

תפילה היא גם מקום ריפוי לאמונה. 

לאט לאט תראה את האמונה צומחת ומקבלת חיים. 

תפילה - הדרכה בסיסית