להגיע להתפשטות הגשמיות. משימה מקדימה לתפילה.
מה זה בכלל?
זה הרבה דברים. אבל בתור התחלה זה להפריד בין התרחשויות חיצוניות להתרחשויות פנימיות בחיינו.
למשל, הפסדתי את האוטובוס. התרחשות חיצונית. התאכזבתי וכעסתי על עצמי התרחשות פנימית.
עבור רובנו, שני המימדים - ההתרחשות החיצונית והפנימית - דבוקים בקשר בל יינתק. זו אחת הסיבות שהתפילה קשה עלינו.
למשל, הגעתי לים, אני שמח ומרגיש חופשי. התרחשות חיצונית, והתרחשות פנימית.
ההתניה שמתרחשת אצל רובנו היא שההגעה לים ותחושת החופש הן אחת. אין הפרדה. אם אני רוצה להרגיש חופשי, צריך להגיע לים. בכל פעם שאני מגיע לים אני מרגיש חופשי.
התפשטות הגשמיות היא ההפרדה הראשונית בין המתרחש בחוץ למתרחש בפנים. היכולת לייצר שחרור וחופש בין המימדים.
למשל, אפשר להרגיש את ההרגשה של החופש, אולי אפילו בלי הים.
אולי אפילו על ידי תפילה.
לא פוסל ללכת לים...
אבל להבין שאפשר לקבל שפע פנימי, בלי התרחשות חיצונית.
אבל כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים להתרגל להתפשטות הגשמיות לאורך כל היום. קשה מאד לעשות את זה רק בתפילה.
זו גם הסיבה שלפעמים נראה לנו שלא קורה כלום בתפילה.
כי אנחנו לא רגילים לגשת לתנועות נפש, רוח, רגש ומחשבה בלי התלבשות גשמית.
לא רק שזה אפשר. זה ממשי. זה מזיז. זה נעים.
זה בשבילך.