כמה אני חי? כמה טעימים, מרגשים, מפתיעים, חופשיים, ונוגעים החיים שלי? האמת זה לא משנה... ראש השנה זה הזמן עוד יותר...
לגעת בחגים
היה היה חרגול שרצה לעשות תשובה. אבל הוא פחד כי להיות גדול נשמע לו כמו גאווה. הוא המציא על זה דת. אבל אז בכל זאת החליט לראות מה יקרה אם הוא יקפוץ גבוה
רגילים לחשוב שראש השנה זה זמן שבו אנחנו עומדים למשפט. זה לא ממש ככה. למעשה, זה יום שבו העולם נברא, ובו אנחנו מוזמנים להיות שותפים בבריאה. ואז, כשותפים די בכירים - שואלים אותנו מה דעתנו. ובהזדמנות…
לקראת החגים אנחנו עורכים ערבי ניגונים, לימוד, והשראה. למי שיש קצת סבלנות, מוזמן - גן עדן, בית המקדש, הרצון להתקרבות, כפרה, כהנים, ייחוד. עוד ועוד נושאים שנאספים יחד.
מאדם הראשון ועד היום האוכל הוא סיפור בחיים שלנו. משדה של מאבק אפשר להפוך אותו למקום מלא בדברים טובים. סוכות זה הזמן.
יש ה' בכל מקום? איפה בדיוק? דווקא הדבר הזה לא נראה משהו. אבל בתוך המקום החשוך שלא רוצים לפגוש יש סתרי תורה. מה שצריך זה בעיקר להסכים לפגוש.
אור הגנוז הוא אמנות הכיסוי המקודש. ולהבדיל יש את אור החסום. חיקוי זול. בין הניגונים לדיבורים ולמפגש עם החברים נראה לי שגילינו יחד בערב הזה כמה אוצרות.
אנחנו עוברים ליד עץ החיים בכל יום ולא שמים לב. למה לא לטעום?
היה ערב מאד מיוחד. למדנו, ניגנו, אכלנו, עשינו תרגול מעשי.
הכל מסביב להעמקת הקשר עם אוכל.
בשיתוף פעולה עם רוני ששון אנג'ל - שלום עם הגוף.
רק מה...
האיכות יצאה לא משהו. …
יש סוג של מתקפות שיש להן סיבה.
ויש סוג של מתקפות שפשוט אין להן.
יש סוג של אהבה שצריך תירוצים.
ויש סוג של אהבה שלא.
אז האהבה שלא צריכה תירוצים, היא הריפוי למתקפה שאין…
אחשוורוש שותה. אסתר שותה. אנחנו שותים. בכל רגע, הכל יכול להתהפך. זה בדיוק הזמן שיתהפך הכל לטובה.
(מפגשים לקראת חגים ברעננה)