רגע לפני מותו, אחרי הכנות ארוכות - משה רבנו לוחש לעם סוד - אני יודע שזה לא ילך. עם כל הקולות והברקים, הניסיונות יהיו בלתי אפשריים. זה ייפול. ולכן אני מטמין בקרבכם סוד, שירה שתנגנו אותה בבוא העת,…
יום הכיפורים עלול להזכיר עמידה מול מנהל כועס, בניסיון לומר לו את מה שצריך כדי לצאת בשלום. כדי שזה לא יהיה כך, צריך להתחיל מהתחלה - מה זה חטא? מה זו תשובה? מה זה וידוי? ולמה בכלל וידוי על חטאים זה…
מאז ימי קדם יש רגעים שבהם אלוהים שואל את בני האדם מה דעתם על העולם.
ממש בעוד כמה ימים יש רגע כזה - ראש השנה. וכדאי שנבוא מוכנים עם תשובה ברורה - שאנחנו בעד.
היום הזה, אתה בנוכחות עם כל חלקיך, את מביאה את כל כולך לכאן. אנחנו מקבלים זה את זה כפי שאנחנו, וגם דורשים זה מזה להשתנות. העיקר הוא שברגע הברית המחודשת של ראש השנה, איננו מסתירים חלקים מאיתנו, אלא…
עונש על שלא היינו שמחים? זה ממש מוזר. שייך לקשרים מעוותים. נתחיל מהשאלה הזו, ונעלה בסולם לקשר עמוק, של שותפות, רצון משותף וברית מרצון.
הרוחות המנשבות באוויר משכנעות אותנו להלחם זה בזה, נשים וגברים. הברית בינינו היא המסד של התורה. מסע התיקון נמצא בהשראת האר"י זל במעבר מקשר של אחור באחור לקשר של פנים בפנים.
"אלוהים הוא לא ראש המועצה הדתית". ביטוי של הרב שרקי שמתכתב עם דיבורים מקבילים של מניטו ("אלוהים ברא עולם, הוא מלך העולם ולא מלך היהודים)
בשיעור לפרשת עקב אני נותן ווריאציה משלי על האפשרות…
הרבה מתחרים יש על הנתיב לשמחה וחיות. הרבה הצעות, הרבה נתיבים. אלוהים לכאורה הוא רק עוד אחד מבין המציעים. אבל זה לא בדיוק כך. חיות בתוך הברית, היא לא עוד אחת מההצעות.
אבל למה לדבר עכשיו על כל מה שהיה לא בסדר?
בסוף חייו של משה, משה נואם לעם ישראל נאום ארוך שנקרא משנה תורה. תחילת הנאום שלו היא מעין תיאור ממעוף הציפור של קורות ישראל ממעמד הר סיני ועד לכאן…
הדיבורים שלנו הופכים להיות תורות שמסתובבות בעולם. מונעות מאיתנו דברים, מוסיפות נתינה. זו עוצמה גדולה שצריך להתייחס אליה בכבוד, והשיא שלה הוא בזה שה' נענה לדיבורים שלנו. זהו הבסיס למחשבה על תורה…
הכניסה לארץ ישראל, היא כניסה למקום שלנו, ששם מתגלה אלינו הפנימיות. הכללים קצת משתנים, וזה לא פחות מאתגר.
צריך לעבוד על הלב שלנו, כדי להרגיש חיות וטעם, להסיר ערלת לב. אבל ההבטחה גדולה, שווה…
אחד הביטויים המקובלים בתרבות היהודית הוא עבודת ה', עבודת אלוהים. בהבנה המורגלת פירושו, לבטל את רצונך מפני רצונו, לשים בצד את מה שאתה רוצה ולהסכים לעשות מה שהוא רוצה. כשאני מדבר על קשר חי עם אנשים…
איתי אשכנזי
תורה, מדרש, קבלה וחסידות, תפילה, כלים בעבודת הלב והנפש
את תחילת דרכי בעולם התורה עשיתי דרך תורת סבי ז"ל, הרב יהודא ליאון אשכנזי ("מניטו"). פסוקי התורה, מדרשי אגדה, חכמת הסוד, ומבט כלל עולמי וכלל אנושי, בגדלות, ברוחב לב, על מקום ישראל בהיסטוריה העולמית. זכיתי ללמוד מכמה וכמה מתלמידיו ובפרט ממורי ורבי ז"ל, הרב שלמה בן נעים ומדודי ישראל פיבקו. במשך הזמן ינקתי תורה ממקורות מגוונים, כל אחד באורו המיוחד: תנ"ך בישרות ופשטות במכללת הרצוג, גמרא בעומק בישיבת רעווא, תלמוד עשר ספירות של הרב אשלג בישיבה באדם, ועוד רבים וטובים.
לכל אורך הדרך עסקתי בתורה מתוך התבוננות פנימה אל הנפש, אך התפנית הגדולה ביותר בכלי עבודת הנפש היתה המפגש שלי עם לימודי חשיבה הכרתית ("ימימה") אצל יובל לויטה מורה וידיד יקר, שפתחו שערים פנימה אל הלב באופן שלא הכרתי ואף לא דמיינתי. משם השביל הוביל לתורתו של רבי נחמן מברסלב, ולכניסה אמיתית לעולמה של התפילה. לתקופה, למדתי מפי הרב אליהו עובדיה פנימיות התורה והדרכות בעבודת הלב והמחשבה. כיום, תלמידו של הרב שאול יורוביץ', המלמדני קבלת האר"י חסידות ועבודת ה'.
על בסיס מה שקיבלתי מכל המורים הנפלאים, מלמד שיעורים וסדנאות על פי פנימיות התורה ברחבי הארץ, מורה לחשיבה הכרתית ("שיטת ימימה"), נשוי ואב לשישה. חי בפרדס חנה.