הלוואי שיגדלו...

כולנו מתפללות להצלחת ילדינו, אבל פעמים ההתבגרות שלהם מפחידה אותנו,  מה יהיה אם ...ויש פחד פנימי ועמוק שבדרך כלל  לא מדובר, אבל הוא   מקנן בנו בשקט מה יהיה אם הם כבר לא יצטרכו אותנו? אולי ההנכחה שלהם תפגע בנוכחות שלנו? ואכן לפעמים אנשים גדולים אינם מאפשרים לאחרים לגדול לידם, מכירות  תופעה כזו?

המזמור הזה עוסק בהודיה של המלך, ורבים מהפרשנים נוטים לומר שבמלך דוד עצמו ,על הצלחותיו, על כוחה של הודיה אפשר לדבר הרבה מאד, אבל מעניין להתבונן הפעם דרך המזמור הזה בנקודת המבט של הקב"ה על הצלחותיו של בשר ודם,

 

ה- בעוזך ישמח מלך. אומר המדרש(מזמור כא ד"ה [ב] דבר אחר)

"זהו שאמר הכתוב מי הוא זה מלך הכבוד (תהלים כד י), אמר ר' סימון מי הוא זה מלך הכבוד, זה מלך שחלק מכבודו ליראיו, ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה (תהלים שם). שנו רבותינו מלך בשר ודם אין רוכבין על סוסו, ואין יושבין על כסאו, ואין משתמשין בשרביטו, ומשה נשתמש בשרביטו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר ויקח משה את מטה האלהים בידו (שמות ד כ). אליהו רכב על סוסו, ומהו סוסו של הקדוש ברוך הוא, סופה וסערה, שנאמר ה' (סופה וסערה)"

המדרש מפרש שהמילה מלך מוסבת על הקב"ה . בעוזך של מלך בשר ודם, כשהמלך  האנושי יקבל כוח מאיתו יתברך ויהיה בעל עוז, הקב"ה ישמח.

הקב"ה מלך  הכבוד כי יש  לו כבוד לתת לכל אחד, הוא אינו חושש שההנכחה שלנו תפגע בנוכחות שלו, המלך הגדול והגיבור מעוניין שנגדל , שנרגיש את העוז והעוצמה שהוא מעניק לנו, אין הוא מקנא בבריותיו ואינו מעוניין להשאיר אותם קטנים וחלשים כדי שיישארו  תלויים בו.

הקשר של משפיע ומקבל יבוא ממקום של שפע ועוצמה, כלי לאור האלוקי, ולא ממקום של מסכנות וחולשה. כמקבלות שנרגיש את השפע ואת הקול הקורא לנו לגדול ולהתפתח  וכמעבירות שפע , שנזכה להגדיל ולהעצים את הסובבים אותנו.

 

(א) לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

(ב) יְֽקֹוָ֗ק בְּעָזְּךָ֥ יִשְׂמַח־מֶ֑לֶךְ וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יגיל יָּ֥גֶל מְאֹֽד:

(ג) תַּאֲוַ֣ת לִ֭בּוֹ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ וַאֲרֶ֥שֶׁת שְׂ֝פָתָ֗יו בַּל־מָנַ֥עְתָּ סֶּֽלָה:

(ד) כִּֽי־תְ֭קַדְּמֶנּוּ בִּרְכ֣וֹת ט֑וֹב תָּשִׁ֥ית לְ֝רֹאשׁ֗וֹ עֲטֶ֣רֶת פָּֽז:

(ה) חַיִּ֤ים׀ שָׁאַ֣ל מִ֭מְּךָ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ אֹ֥רֶךְ יָ֝מִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד:

(ו) גָּד֣וֹל כְּ֭בוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶ֑ךָ ה֥וֹד וְ֝הָדָר תְּשַׁוֶּ֥ה עָלָֽיו:

(ז) כִּֽי־תְשִׁיתֵ֣הוּ בְרָכ֣וֹת לָעַ֑ד תְּחַדֵּ֥הוּ בְ֝שִׂמְחָ֗ה אֶת־פָּנֶֽיךָ:

(ח) כִּֽי־הַ֭מֶּלֶךְ בֹּטֵ֣חַ בַּיקֹוָ֑ק וּבְחֶ֥סֶד עֶ֝לְי֗וֹן בַּל־יִמּֽוֹט:

(ט) תִּמְצָ֣א יָ֭דְךָ לְכָל־אֹיְבֶ֑יךָ יְ֝מִֽינְךָ תִּמְצָ֥א שֹׂנְאֶֽיךָ:

(י) תְּשִׁיתֵ֤מוֹ׀ כְּתַנּ֥וּר אֵשׁ֘ לְעֵ֪ת פָּ֫נֶ֥יךָ יְ֭קֹוָק בְּאַפּ֣וֹ יְבַלְּעֵ֑ם וְֽתֹאכְלֵ֥ם אֵֽשׁ:

(יא) פִּ֭רְיָמוֹ מֵאֶ֣רֶץ תְּאַבֵּ֑ד וְ֝זַרְעָ֗ם מִבְּנֵ֥י אָדָֽם:

(יב) כִּי־נָט֣וּ עָלֶ֣יךָ רָעָ֑ה חָֽשְׁב֥וּ מְ֝זִמָּ֗ה בַּל־יוּכָֽלוּ:

(יג) כִּ֭י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם בְּ֝מֵֽיתָרֶ֗יךָ תְּכוֹנֵ֥ן עַל־פְּנֵיהֶֽם:

(יד) ר֣וּמָה יְקֹוָ֣ק בְּעֻזֶּ֑ךָ נָשִׁ֥ירָה וּֽנְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶֽךָ:

הרבה אור

עידית

תהילות אורות מתהילים