הכל רשום מהעומס הזה ונמצאות גם ההפרזות וגם החסרות אין גבולות ואין ציר כוחן

 זאת אומרת עוברים את הגבולות כי אין את הגבולות אין את הציר הגורם לגבולות להיבנות, כשאת מהססת ועומדת להתנגד לעצמך אין ליבך בהסכמתו ואז מחשבתך וליבך בהפרזתם .... כי את רגילה להיות בעומס .

ההכרה תכיר לך  כל ההבנות והכלים אשר מחזירים למערכת כולה חשיבתית  תפקודית את צירה וכוחה כוחות הנפש המתעוררים ממהות חוזרת.

 

אנחנו לא רק ראש-מחשבה

ולא רק לב-רצון

אין לנו נקודת הפעלה אחת, יש לנו ציר, קו שמפעיל אותנו, והקו הזה מחבר בין המוח ללב, להפעלה משותפת. אם מאבדים את הציר הכל יוצא ממקומו המדויק. אנחנו פועלים רק לפי מה שצריך והחלק של הלב והרצון מתכווץ.

ואם פועלים רק לפי מה שרוצים מאבדים את הדיוק והגבולות של המוח.

חלקיות כזו הופכת אותו להיות  חסרים ולאבד את האיזון הפנימי והשקט.

ציר כוחנו צריך להיבנות מחיבורים שלהם.

"ועשית הטוב והישר"

הטוב –הוא הרצון הפנימי המהותי שרוצה להטיב ולהשפיע.

והישר –הוא קול ההיגיון והמחשבה.

הלימוד נותן לנו כלים למצוא את החיבורים האישים של הטוב והישר, מה מטוב ונכון עבורי?

מה אני רוצה? ומה אני חושבת שנכון וצריך?

איך הם נפגשים, איך צריך ורוצה מתלכדים?

לפעמים על ידי מדידות נכוננה, לתת לכל אחד את המידה שלו?

לפעמים על ידי דיבור פנימי והתבוננות שיגרמו לנקודת הרצון להתעורר.

ועוד הבנות מהלימוד שמקורם בחבורים פנימים בין הלב למחשבה.

אבל הראשית מתחילה מהבנת הציר ומהידיעה שהפכנו מנקודה לקו מחבר.

הזיהוי הזה מאפשר להכרה להבחין, איזה מחשבות סוגרות את הלב ולא מאפשרות לו להיות שותף התורם את שמחתו והארתו.

ואלו רצונות הם מופרזים והמחשבה מתנגדת אליהם, ונאבקת..

מלאכה

*לזהות האם מה שמעיל אותי היא נקודה אחת בלבד(מחשבה או רצון)

*מי נעלם ולמה*

*איך אני מחברת את שניהם ויוצרת איזון.

באהבה

עידית ברכה

ימימה - חשיבה הכרתית