שאלה

האם אדם שרוצה למכור חפץ אישי שלו, יכול למכור בכל מחיר שירצה, או שהוא צריך למכור במחיר המקובל בשוק?

תשובה

באיסור הונאה יש חילוק בין אדם פרטי המוכר חפץ אישי שלו לבין מי שמוכר מוצרים באופן קבוע:

אדם המוכר באופן מסחרי –

קיים אצלו איסור הונאה, במידה ויש מחיר קבוע בשוק למוצר שהוא משווק, כגון: מחירים בפיקוח ממשלתי, וכיו"ב.

וכן נפסק בשו"ע (חו"מ רכז).

כאשר אין סכום קבוע –

בזמננו, כמעט ולא מצוי מחיר אחיד למוצרים, הנקבע ע"י גורם מוסמך ומחייב, ולכן רוב ככל המוצרים, מחירם נקבע ע"י המוכר ואין פיקוח על כך. לכן, בד"כ אין הונאה בקניית מוצרים אלו מפני שהקונה יכול לברר במקומות אחרים ולהשוות מחירים ואין הוא חייב לקנות דווקא אצל מוכר זה.

כאשר הוא קונה בכל זאת אצל אותו המוכר, הרי הוא מגלה בדעתו שהוא מסכים למחיר, ולכן אין לו כל טענה על כך. ואפילו אם הוא לא עשה השוואת מחירים, וגילה שהמחיר באותו המקום שקנה מופקע ביותר, אעפ"כ אינו יכול לטעון כנגדם על הפקעת המחיר, כיון שהיה מוטל עליו לברר את המחיר במקומות אחרים, ואם לא עשה כן הרי שהוא הפסיד את עצמו.

ודבר זה דומה למי שמכר לחברו חפץ ואמר ע"מ שאין לך עלי הונאה, שהמכר קיים, כיון שהתנה כן מראש, והוא הדין בזמננו שאין בד"כ תעריף קבוע וכל מוכר קובע את המחיר בעצמו, ועל דעת כן בא הקונה לקנות.

וכן פסק מרן בשו"ע (חו"מ רכז כא).

אדם המוכר חפצים אישיים –

אדם שאינו עוסק במסחר אלא מוכר חפצים אישיים שלו, ופעמים רבות יש לבעל החפץ ערך מיוחד לאותו החפץ, הרבה יותר מערכו הכספי האמיתי מכל מיני סיבות (רוחני, רגשי וכיו"ב) - אין אצלו דין הונאה, והוא יכול למכרם בכל מחיר שירצה.

והטעם לדבר הוא שבד"כ אדם לא מוכר חפצים אישיים, ובמיוחד אם הם לא חפצים פשוטים הנמכרים בכל מקום, ואם לא היו נותנים לו מחיר גבוה, הוא לא היה מוכר את חפציו האישיים.

ואפילו כשמצבו דחוק, ובשל כך הוא מוכר את חפציו, גם במקרה זה יכול בעה"ב למכור את חפציו בכל מחיר שירצה והקונה יחליט אם לקנות.

וכן פסק מרן בשו"ע (חו"מ רכז כג).

 

שאלות ותשובות אקטואליות בדיני ממונות