נכון שלפעמים הכי מתחשק לנו להחביא את הכישלונות החטאים והחסרונות, אולי אם נכסה ונדחיק אז באמת נהיה מאושרים ומוצלחים, מושלמים כמו שריבונו של עולם אוהב...
והוא לא יחשיב את העוונות, והם פשוט יעלמו. השכל יכול להציע התמודדות כזו עם החטאים קוראים לשיטה הזו הדחקה:
" א) לְדָוִ֗ד מַ֫שְׂכִּ֥יל אַשְׁרֵ֥י נְֽשׂוּי־פֶּ֗שַׁע כְּס֣וּי חֲטָאָֽה:
ההדחקה מסלקת מהמציאות המודעת את החטא והכישלון. ולכאורה סילקה אותו מן העולם.
(לפי הפירוש הזה הפס הזה צריך להסתיים בסימן שאלה)
אבל האם הקב"ה חפץ בהתמודדות כזו?
(ב) אַ֥שְֽׁרֵי אָדָ֗ם לֹ֤א יַחְשֹׁ֬ב יְקֹוָ֣ק ל֣וֹ עָוֹ֑ן וְאֵ֖ין בְּרוּח֣וֹ רְמִיָּֽה:
נראה שלא, כי הרוח לא התנקתה, ובעצם זו הדרך שבה האדם מרמה את עצמו, מטמין את ראשו בחול, במקום לפעול במציאות הפנימית שלו.
גם לנפש יש תשובה להצעה הזו, ההחרשה וההדחקה מכבידות ומייבשות אותה וכל לחלוחית של חיות פנימית
(ד) כִּ֤י׀ יוֹמָ֣ם וָלַיְלָה֘ תִּכְבַּ֥ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה:
מה שהשכל מציע הלב לא מקבל.
דוד מלמד אותנו את מה ששנים רבות אחריו גילו הפסיכולוגים, דווקא ההכרה והמודעות בחטא משחררת. אבל דוד מעלה אותנו למישור נוסף מעבר לשחרור הפסיכולוגי המוכר, וידוי על החטא בפני בורא עולם פותח פתח לקב"ה לשאת את הנטל, לטפל בבעיה ובתוצאותיה.
וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ עוון חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה:-הרגשת השחרור נובעת ממקום פנימי ועמוק בו אני כבר לא נמצאת לבדי גם הרוח הגדולה של בוראי מטפלת בכישלון. הצפוי כל כך,ולפתע מסתבר שאנחנו קרובים אליו כל כך ומחוברים ובכלל אי אפשר בלעדיו.
מסתבר שהעצה הזו להחביא במעמקי הנפש את החטא, להדחיק ולהתנהג כאילו הוא לא היה, היא עצת הנפש הבהמית שלנו, לא החלק האלוק ממעל שלנו, ההדחקה הזו היא האזיקים ,הבלמים והשלשלאות שדרכה הנפש מבקשת לשלוט בעצמה אבל הם קושרים ומסבכים את הנפש, ופוגמים ביכולת שלה להתחבר לבורא עולם.
(ט) אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘ אֵ֤ין הָ֫בִ֥ין בְּמֶֽתֶג־וָרֶ֣סֶן עֶדְי֣וֹ לִבְל֑וֹם בַּ֗ל קְרֹ֣ב אֵלֶֽיךָ:
כי המאמין בקשר ובחיבור, באור האלוקי השוכן בו ומעליו, אור המלא טוב ואהבה, הוא אינו צריך להסתיר ולהסתתר, הוא יודע שבורא עולם יבוא לעזרתו אם רק יעמוד בכנות מולו ויתוודה, ולכן דווקא ביום הכי קדוש לעם ישראל , יום מלא אהבה ואור, שמאפשר להיכנס פנימה אל קודש הקודשים , דווקא ביום הזה אנחנו מרבים בווידוים המיישרים את הלב ומשיבים לו את אורו.
יא) שִׂמְח֬וּ בַֽיקֹוָ֣ק וְ֭גִילוּ צַדִּיקִ֑ים וְ֝הַרְנִ֗ינוּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב:
תהלים פרק לב
א) לְדָוִ֗ד מַ֫שְׂכִּ֥יל אַשְׁרֵ֥י נְֽשׂוּי־פֶּ֗שַׁע כְּס֣וּי חֲטָאָֽה:
(ב) אַ֥שְֽׁרֵי אָדָ֗ם לֹ֤א יַחְשֹׁ֬ב יְקֹוָ֣ק ל֣וֹ עָוֹ֑ן וְאֵ֖ין בְּרוּח֣וֹ רְמִיָּֽה:
(ג) כִּֽי־הֶ֭חֱרַשְׁתִּי בָּל֣וּ עֲצָמָ֑י בְּ֝שַׁאֲגָתִ֗י כָּל־הַיּֽוֹם:
(ד) כִּ֤י׀ יוֹמָ֣ם וָלַיְלָה֘ תִּכְבַּ֥ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה:
(ה) חַטָּאתִ֨י אוֹדִ֢יעֲךָ֡ וַעֲוֹ֮נִ֤י לֹֽא־כִסִּ֗יתִי אָמַ֗רְתִּי אוֹדֶ֤ה עֲלֵ֣י פְ֭שָׁעַי לַיקֹוָ֑ק וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה:
(ו) עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘ לְעֵ֪ת מְ֫צֹ֥א רַ֗ק לְ֭שֵׁטֶף מַ֣יִם רַבִּ֑ים אֵ֝לָ֗יו לֹ֣א יַגִּֽיעוּ:
(ז) אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘ מִצַּ֪ר תִּ֫צְּרֵ֥נִי רָנֵּ֥י פַלֵּ֑ט תְּס֖וֹבְבֵ֣נִי סֶֽלָה:
(ח) אַשְׂכִּֽילְךָ׀ וְֽאוֹרְךָ֗ בְּדֶֽרֶךְ־ז֥וּ תֵלֵ֑ךְ אִֽיעֲצָ֖ה עָלֶ֣יךָ עֵינִֽי:
(ט) אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘ אֵ֤ין הָ֫בִ֥ין בְּמֶֽתֶג־וָרֶ֣סֶן עֶדְי֣וֹ לִבְל֑וֹם בַּ֗ל קְרֹ֣ב אֵלֶֽיךָ:
(י) רַבִּ֥ים מַכְאוֹבִ֗ים לָרָ֫שָׁ֥ע וְהַבּוֹטֵ֥חַ בַּיקֹוָ֑ק חֶ֗סֶד יְסוֹבְבֶֽנּוּ:
(יא) שִׂמְח֬וּ בַֽיקֹוָ֣ק וְ֭גִילוּ צַדִּיקִ֑ים וְ֝הַרְנִ֗ינוּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב: