לב זה לב

לב זה לב. לב זה לב. לא יעזור. עם אותו לב שאנחנו מסתובבים ביום יום אנחנו גם באים לתפילה. 

אז כשרוצים כוונת הלב צריך להתחיל לחיות עם לב. כל היום. אי אפשר לחיות בנתק מעצמנו בעבודה, בבית, לבד עם עצמנו, ואז לבוא פתאום לתפילה ולקוות שאיך שהוא יהיה לנו לב. 

זה לא עובד. 

מצד שני, אם כן מתחילים לחיות באופן קבוע בקשר עם הלב אז תפילה עם לב היא כבר לא חוויה נדירה. אתה חי עם לב אז אתה חי עם לב. 

אז מה עושים? זה קצת ארוך להסביר. אבל קודם כל צריך להחליט שרוצים לברר את מצב הלב, ואם הוא מכוסה בשכבות של אבק או של אבן אז להתחיל להסיר אותן. 

לעשות ניקוי אבן. 

נקרא לזה אולי בתור התחלה להסכים להרגיש. 

השאלה שיש לשים אליה לב לאורך היום היא - מה אני מרגיש? 

טוב, רע, לא משנה. להתחיל להפנות תשומת ללב. לשים לב מה קורה בלב. 

וגם אם התשובה היא - כלום. זו התחלה מצוינת.