בינינו לבין המגע עם עצמנו ועם ה' עומדים כמה וכמה מחסומים.

התהליך של התפילה בנוי בצורה הדרגתית להסיר את המחסומים. המפרידים. מה שמבדיל בינינו לבין המפגש והייחוד.

אחד השלבים הראשונים הוא שחרור מה שהיה. 

בכל פעם שאני מזייף, בכל פעם שאני חוטא כלפי מי שאני, מתעוררים כוחות מפרידים. כעס. אכזבה. ייאוש. עצבות ועוד. 

בפרט, לענייננו, נוצר מרחק שקשה לגשר עליו. קשה להתקרב. כמו חבר שנפגעת ממנו, או שפגעת בו, עכשיו איך מתקרבים?

צריך איכשהוא לפתוח דף חדש. להתנקות מהמשקעים.

צריך לבדוק האם יש איזה משקע? משהו מקשה על ההתקרבות?

איזה טעויות עשיתי אתמול? איך משחררים אותן? זהו שלב גס יחסית בהתקרבות אבל הכרחי. 

זה קצת כמו שאכזבת את אשתך ואז אתה נכנס הביתה קצת סגור. קצת מרוחק. 

איך משאירים מאחורה את הקלקול? 

קבלה עצמית. 

רחמים. 

חמלה.

זו תהיה התחלה טובה. להכיר בטעויות, אבל מתוך יג מידות של רחמים. מתוך סליחה וקבלה עצמית. 

 

 

תפילה - הדרכה בסיסית