כבר עמדנו על כך, שהרב רזיאל היה מחובר לכלל ישראל ולכל הפלגים והחוגים, ולא ראה בכך סתירה. בי"ט בכסלו- חג הגאולה הוא היה נוהג ללכת להתוועד ולשמוח בשמחת בעל התניא שהשתחרר מהכלא.1 בי"ט כסלו האחרון לחייו הוא הגיע לבית חב"ד שבענב, והתוועד במשך שעות ארוכות. אף שהיה מלא וגדוש בתורת החסידות ישב רוב ההתוועדות בשקט והקשיב לדברי התורה הנעימים, ושר את הניגונים המיוחדים. בשלב מסויים הייתי צריך ללכת הביתה, באתי ואמרת לו שהוא מוזמן לישון אצלי, וחבל שיסע בשעה כה מאוחרת לבד הביתה, ולמחרת יחזור לכולל. אך הרב רזיאל חייך ואמר שהכל בסדר. למחרת שאלתי אותו מדוע נשאר עד שעה כה מאוחרת. ענה לי רזיאל: "שההתוועדויות, זה הנעימות והחמימות של היהדות". הוסיף ואמר: "איך אפשר לעזוב יהודים שיושבים ביחד, מודים לה' על טובו, ושמחים בתורתו".
ידועים דברי הרב טייכטאל, מדוע ניצל בעל התניא מהכלא, וזכה שיתקדש על ידו שם שמיים. וכך כתוב בספרו, אם הבנים שמחה
ראיתי בהמכתב שכתב רבינו התניא לרבינו מבארדיטשוב זכותם יגן עלינו (בשנת תקס"ב) בעת שבישרו שיצא לחפשי ממאסרו בפטרבורג (אג"ק, אדמו"ר הזקן, אגרת נ"ט). אגידה ואדברה עצמו מספר כי הפליא והגדיל ה' לעשות בארץ ומי אנוכי שפל אנשים כמוני שהביאני ה' עד הלום שנתגדל ונתקדש שם שמים על ידי וכו'. אך מאת ה' היתה זאת לגלגל זכות על ידינו בזכות ארץ הקדושה ויושביה, היא שעמדה לנו ותעזור לנו בכל עת להרחיב לנו מצר ולחלצינו ממיצר עכ"ד הצריך לענינינו, ולמדתי מתוך דבריו הקדושים ממש דבר חדש שלא ידעתי עד כה ולא ראיתי עוד בשום ספר שבזמן שאדם הישראלי הוא בצרה ר"ל יוכל להנצל מהצרה בזכות ארץ ישראל ויושביה כאשר כתב בפירוש דזכות א"י ויושביה היא שעמדה לנו ותעזור לנו בכל עת להרחיב לנו מצר ולחלצינו ממיצר עכ"ל.
מדברי בעל התניא עצמו ניכר שהסיבה לכך שהוא נחלץ מהצרה היא רק בזכות ארץ ישראל ויושביה. היום אנו שומעים מחסידי חב"ד סיבות כאלו ואחרות שבזכותן יצא הרב ממאסר. כמובן, שיש הרבה מה ללמוד מהן, אך את הטעם העיקרי לשחרור כתב בעל התניא עצמו. כבר הקשו חכמי ישראל כיצד עמדה לבעל התניא זכותה של ארץ ישראל, שהרי הוא מעולם לא גר בה, ואפילו לא ביקר בה?2 אלא נראה לתרץ שבזכות ששלח את תלמידיו ליישב את הארץ, ודאג לפרנסתם, עמדה לו זכות ארץ ישראל. כלומר, הבין בעל התניא ברוח קודשו שזכותה של ארץ ישראל, ומצוות ישוב הארץ עמדה לו בהיותו שרוי עמוק בכלא הרוסי. נמצאנו למדים שאף על פי שהוא עצמו לא זכה לקיים את המצווה ולעלות לארץ ישראל בכל זאת הוא ניצל בזכותה וקל וחומר מי שמקיים את מצוות ישיבת הארץ בגופו זוכה לדברים הרבה.
אף הרב רזיאל הבין שלאמיתו של דבר אין הבדל משמעותי בין חכמי מרוקו לחכמי ליטא, בין אדמורי"ם לראשי הישיבות, ובין חכמי תימן, לחכמי אשכנז. כולם שואפים לדבקות בהשם, ומתוך כך קיימת אצלם אהבה לתורת ה', לעם ה', וארצו של השם יתברך. לפיכך הרב רזיאל לבש חליפה של ציבור מסוים וכיפה של ציבור אחר, התפלל בנוסח שלישי, וקיבל על עצמו הנהגות של ציבור רביעי. יהי זכרו ברוך.
1 הרב רזיאל היה אומר על עצמו שהוא מוהל, שוחט ובודק, מלמד דרדקי, ומעביר שיעורי תורה בכל הארץ, ובקיצור- בית חב"ד מהלך.
2 ראה בספר דבר יהושע, שחיבר הרב יהושע אהרנברג, בסימן נ"ה, בעמ' קכג'