עבדים היינו
העבדות נוצרת ונוגעת ברבדים שונים של החיים, עולם שנה נפש, המקום הזמן והאדם.
וכולם רמוזים עבדים היינו, הרי הזמן, לפרעה הרי האדם, במצרים הרי המקום.
ואיך יוצאים מעבדות, יציאה מעבדות היא קודם כל על ידי יד ה' המוציא אותנו משם, אך אין זה מספיק שכן זה אמנם מוציא אותנו ממצרים שעבוד המקום, אך כיצד נגאל מהשעבוד לאדם ובעיקר כיצד נגאל מהשעבוד לזמן.
על כן אף שכולנו חכמים וכולנו נבונים, חובה עלינו לספר, כוחו של סיפור טוב הוא שהזמן אובד בו, לפתע העבר קם וניצב להווה ויוצר עתיד מחודש.
לפתע האדם אובד בו והופך לחלק בלתי נפרד מהסיפור החי, אין חשיבות לחכם או לטיפש שכן הסיפור או הסיפור ומה יסייעו פתרונות חכמים ונבונים.
בסיפור צריך להיות מוכן להתמסר לעלילה, להתמסר למספר הסיפור, לאבד לרגע את הזמן את המקום ואת האדם שבי, ולהכנס לסיפור עד הסוף.
ואז אפשר לצאת לחירות
בלילה הזה, הקב''ה מספר לנו את הסיפור, והוא מאפשר לנו, ללילה אחד, לצאת מהמסגרות המשעבדות אותנו ולהיות לבני חורין
בפתח המגיד אנו מאפשרים לעצמנו להיות הילדים של ה' ומבקשים שיספר לנו בפרטי פרטים כיצד נולדנו, מי אנו ומתוך כך מי אנו יכולים להיות.