רבי נחמן מציג בתורה כ' את תפיסתו.פרצוף זעיר אנפין ( מידת הדין ) הוא התודעה המצומצמת =השכל.
מידת הרחמים היא פרצוף אריך אנפין והיא אור מקיף.אצל ר נחמן מדלגים אל מעבר לשכל..אל המקיפים.המצוקה נפתרת על ידי דילוג רוחני..זו תפיסה חסידית אכסיסטנצייליסטית הרואה בחיים חווית חוסר מצוקתית.אצל הבעש"ט אין מצוקתיות כי אור אינסוף הוא הישות היחידה ובה אין תיסכולים.לפיו זעיר אנפין הוא אשליה.
שניהם חולקים בשאלה מה המסר של שני פרצופים העיקריים בקבלת האר"י :