חיים

היחס המורכב למוות - הוא חלק מהחיים, ולא צריך להיות בחרדה מפניו. ומאידך, לשמור על רעיון של חיים שאין בהם נגיעה של מוות. כל אחד מאיתנו צריך להיות קצת כהן. 

לפעמים משהו עומד בינינו לבין החיים. לא מאפשר לחום להכנס או לצאת. 

זכרנו לחיים. מלך חפץ בחיים. עזור לנו לפרוץ את החסימות ולגעת בחיים. 

שיעור חשוב ומלא בתוכן וכלים. 

להיות ניצב. ולחיות. 

לא להתעסק כל כך הרבה בעומס, ובמיותר. 

שנה נהדרת. 

פתאום זה היה כל כך ברור. זה היה לי מתחת לסף ההבנה כל הזמן. יש בהם משהו שמייחל למות. סוג של משאלת מוות.

"לוּ־מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ־מָתְנוּ" (במדבר יד, ג) "…

כשאנחנו עומדים בבירור מול שתי הדרכים העומדות בפנינו ורואים היטב מה המשמעות של כל אחת מהן מתאפשרת הבחירה בחיים.

מה זה חג? מה אפשר לקבל ממנו? מה זה קשור לתפילות? 

שיעור מבוא לחגים ולתפילות החגים.

על חיים וזכרון בתפילת ראש השנה.

כמה אני חי? כמה טעימים, מרגשים, מפתיעים, חופשיים, ונוגעים החיים שלי? האמת זה לא משנה... ראש השנה זה הזמן עוד יותר...