"תגיד, התפנה תפקיד חדש בעבודה. עמדת ניהול. ללכת על זה?"
שאלה טובה. למה ללכת על זה?
"זו הזדמנות", "כשאין גלגל, תהיה אתה גלגל", "נכון שזה לא מאד נעים, אבל בסוף גדלים מזה", "הבוס אומר לי שאני מתאים".
שקט. עוד קצת הקשבה.
"האמת, אני אוהב את התפקיד שיש לי עכשיו. טוב לי בו"
תגיד. כשאתה שומע את הרעיונות האלו בתוכך על הזדמנות וכל זה, זה עושה לך חשק?
"אממממממממ. לא כל כך. אם אתה שואל אותי, אני לא רוצה את הקידום הזה, ולא את הניהול, ולא את ההתפתחות הזו".
אז לדעתי, לפני השאלה מה בדיוק תחליט, הייתי שואל את עצמי כמה לגיטימציה וכבוד יש לרצון הפשוט שלך. האם אפשר לפחות לתת לו מקום של כבוד בתוך מערכת השיקולים?
----------------------------------------------------------------------------------
אחרי לימוד בסיפור גן עדן, להיות על מקומנו, ולחיות חיים בלי סבל ומאמץ מיותרים. ככה פשוט. לא להיות נגד עצמנו.