יובל עם חבר : 

והוא אומר לי "אני מתחיל להתבלבל" אני עומד בהר הבית ואומר "וואלה אני יהודי בארץ ישראל" אמרתי לו "קיבלת התקפה מהנשמה". והוא אומר לי "וואו, בדיוק".

הוא אומר לי זה כנגד כל השכל שלי. השכל שלי לא אמור להתרגש. אני לא אמור להתרגש מזה. פתאום רציתי להניח תפילין....

 

אנחנו בזמנים מאוד חזקים. משנכנס אדר מרבין בשמחה. דיברנו על זה ביום רביעי בשיעור. אולי נחזור על הדברים. דיברנו מר' נתן, גם לפני עשרים שנה – השמחה היא הנקודה של היהדות

השמחה היא העיקר של המצווה

איך אפשר להיות בשמחה תמיד?

אני חושב שאני אמיתי. וההתחלה היא מאוד עמוקה, כבר להבין שהמציאות מדומיינת.

הסטרא אחרא אוהבת מאוד רצינות יתר

לעשות את עצמך שמח זה יותר טוב מלהתמסר למצב עצוב עד שהוא יעבוד. כי אתה מבין מה אתה עובר. אתה מבין עכשיו שהנקודה של העצבות זה כוח מדמה.

כל התנהלות שמתרחשת היא לא אובייקטיבית, היא לא גורמת לך רגשות. הרגשות זה לא משהו אובייקטיבי

העבודה של מבחוץ פנימה זה אחרי המעשים נמשכים הלבבות

זה תדר חיים של עיסוק בשמחה, ללמוד את המקור וגם לעשות מעשים

החוויה הבסיסית של האדם זה הנשמה שלך, הקשר שלך עם הבורא זה הכי אמת שבעולם. ורק בזה שווה לשמוח. לחיות חיים של נשמה זה שמחה גדולה. והחוויה הבסיסית כרגע של האדם היא לא כזו.

אבל זה שאני יכול לרצות את זה כל הזמן זה הופך את זה כל פעם להיות מחדש.

 

מדרש גד"ש - הקיצו ורננו