שאלה
מי שיש לו תנור חימום לחורף המוסק ע"י עצים או סולר או נפט וכיו"ב הפולט עשן, האם השכנים יכולים למחות, וכן מי שצולה בשר על האש לעתים קרובות מחוץ לביתו והעשן מגיע לשכנים האם יכולים למחות בדבר.
תשובה
ברוב נזקי השכנים כאשר השכנים רואים ושותקים אנו אומרים שמחלו.
אולם יש נזקים שאף שהשכנים לא מחו אין להם חזקה אפילו לאחר הרבה שנים כיון שאדם לא יכול לסובלם ולכן הוא אינו מוחל עליהם.
אחד מדברים אלו הוא העשן, וכן כתב מרן בשו"ע (חו"מ קנה לו).
אמנם העשן שדברו עליו רבותינו אין בו חזקה לעולם אם התקיימו בו התנאים הבאים: (שו"ע שם לז)
- מדובר בעשן תדיר המגיע מהשכנים במשך רוב היום
- העשן מגיע ע"י רוח מצויה
- העשן מזיק לשכנים נזק בריאותי
כשהתקיימו תנאים אלו אין חזקה לעשן לעולם אפילו ראה ושתק, אולם אם יש נזק מהעשן לממונו כגון שמשחיר את הכתלים- יכול למחות, אולם אם לא מחה ושתק אנו אומרים שמחל על כך ואינו יכול יותר למחות.
מה הדין בעשן שאינו תדיר-
בענין זה נחלקו השו"ע והרמ"א: (חו"מ קנה לז)
דעת השו"ע- ניתן למחות גם בעשן שאינו תדיר לכתחילה, אלא שאם לא מחה אנו אומרים שמחל ושוב אינו יכול למחות. (השו"ע פסק כדעת הרמ"ה)
דעת הרמ"א- בעשן שאינו תדיר לא ניתן למחות. (הרמ"א פסק כדעת מהרא"י)
ולכן להלכה ולמעשה-
- מי שיש מקור עשן המעשן במשך רוב היום (כגון: תנורי חימום בחורף המופעלים ע"י נפט, סולר, עצים וכיו"ב) ומגיע לשכנים ע"י רוח מצויה ומזיק לבריאותו של אחד מהשכנים- הרי הם יכולים למחות בו, והוא חייב להפסיק את העשן או למנוע ממנו להגיע לשכנים, וגם אם לא מחו אין לו חזקה לעולם ויכולים למחות בו בכל עת ובכל זמן.
- אם העשן מזיק רק לממון- ניתן למחות מלכתחילה, ואם לא מחה- מחל, ושוב אינו יכול למחות.
- ובעשן שאינו תדיר (כגון: צליית בשר על האש, הבערת מדורה וכיו"ב)-
לדעת שו"ע- יכול למחות, ואם לא מחה- מחל, ושוב אינו יכול למחות.
ולדעת הרמ"א- אינו יכול למחות.