אם לא דייקנו בעבודה הרגשית שלנו אנחנו נחפש פיצוי לרגש הכואב, אם עלה עלבון כעס ודחיה, ולא נפגשו בהם ממבט מאמין ואוהב,

אנחנו נחפש אופציות אחרות להמתיק אותם, אבל ההמתקה תהיה זמנית חיצונית וחולפת

תיקון אמיתי ימתיק את השורש הפנימי וימלא חללים פנימים ויגדיל  אותו, התיקון  מתאפשר דרך והתבוננות בנקודות הבאות:

*למה הרגשות האלה  עולים.

*האם הם מהווה או מהעבר(האם באמת מישהו עכשיו דוחה אותי, או שהוא נוגע בפצע ישן והפצע מהעבר כואב.)

*האם משהו בדפוסים שלי מזמין את הקרבנות הזו  או את ההתפרצות הזו?

ואיך אני יכולה לצאת מהדפוס הזה?

 

הרגשות השלילים מזמינים אותננו לגדילה לשינוי, החמצת המפגש תהיה חיפוש פיצוי.

פיצוי יהיה כל מה שמאפשר לי לברוח ממפגש פנים אל פנים עם הכאב, ומדחיק אותו.

והדוגמאות לכך רבות

 דברים חומרים כמו: אכילה, קניות .

ואפילו האשמה ולפעמים אפילו הצורך שיתנצלו בפני...

ושאלה שרגילים לשאול - אם אני מכירה בצורך לשמח את עצמי-זה פיצוי?

אז זהו שלא, אם זה נעשה מתוך התקרבות פנימית לעצמי מתוך ידיעה ברורה שאפשר ללכת הלאה... ומתוך הקשבה אמתית לילדה הכואבת.

 

באהבה

עידית ברכה

ימימה - חשיבה הכרתית